תארו לעצמכם מצב שבו מישהו אחר מקבל תפקיד חשוב שאתם בטוחים ששייך דווקא לכם, איך הייתם מרגישים? זה בדיוק מה שהרגיש אדם בשם ישמעאל. התנ"ך מספר לנו שישמעאל היה מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה, כלומר הוא היה שייך למשפחת המלכים. בגלל המשפחה החשובה שממנה הגיע, הוא היה בטוח שהשלטון על העם מגיע לו, ולא לגדליהו. מתוך המחשבה הזו, הוא עשה מעשה חמור מאוד ופגע בגדליהו, שהיה המנהיג האחרון שנשאר ליהודים בארץ. הפגיעה הזו במנהיג הייתה רגע של שבר גדול ועצוב מאוד לעם.
האירוע הזה קרה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, שהוא חודש תשרי, וכנראה התרחש ממש באמצע חג ראש השנה. ישמעאל ועשרת האנשים שהיו איתו לא עצרו רק במנהיג, אלא פגעו גם באנשים הנוספים שהיו איתו בעיר מצפה, וְאֶת־הַיְּהוּדִים וְאֶת־הַכַּשְׂדִּים, כלומר גם ביהודים וגם באנשי בבל ששהו שם יחד עם גדליהו. הסיפור העצוב הזה מוזכר כאן ממש בקצרה, אבל אפשר לקרוא עליו בהרחבה ובפירוט בספר ירמיהו.