הזדמנות אסטרטגית נדירה סוללת את הדרך למהפך שלטוני. המערך הצבאי של ממלכת ישראל מרוכז כולו בחזית המלחמה, בעוד המלך מבודד ומנותק מצבאו, מצב המאפשר את תכנונו והוצאתו לפועל של מרד צבאי ללא הפרעה.
המילה וַיִּתְקַשֵּׁר מבטאת ארגון של מרד וכריתת ברית עם שרי הצבא. הפרשנים מסכימים כי מרידה מכונה במקרא "קשר", משום שהיא דורשת מאנשים רבים להתקשר ולהתאגד יחד באגודה אחת, בלב אחד ובהסכמה משותפת. פעולה זו כוונה אֶל יוֹרָם, כלומר נגדו, במטרה להאבידו, והתאפשרה הודות להשגחת ה' שליוותה את תמיכת השרים [אברבנאל, ביאור שטיינזלץ].
הפסוק מתאר את הרקע שקדם למרד: וְיוֹרָם הָיָה שֹׁמֵר בְּרָמֹת גִּלְעָד – הוא קבע שם את מושבו ושלח את הצבא להגן על העיר [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ] מִפְּנֵי התקפותיו של חזאל מלך ארם. הפרשנים מסכימים כי תיאור זה נועד להסביר כיצד התאפשר הקשר מבחינה מעשית. אילו יורם היה נוכח במחנה הצבאי, שרי החיל היו יראים מפניו ולא היו מעיזים להצטרף ליהוא ולמרוד [רד"ק, רלב"ג].
אולם, המציאות בשטח יצרה שעת כושר מושלמת להפיכה: כלל צבא ישראל היה מקובץ וטרוד בלחימה ברמות גלעד, ואילו המלך יורם נפצע ונאלץ לעזוב את החזית כדי להתרפא ביזרעאל. נתק זה הותיר את יורם מבודד לחלוטין מחייליו. מצב זה אפשר ליהוא לגייס את תמיכת השרים שנותרו בחזית באין מפריע, ולשלוט בעיר כך שאיש לא יוכל להימלט ולהזהיר את המלך ביזרעאל. מעטה הסודיות הזה הבטיח שיורם לא יוכל לברוח או להזעיק אליו כוחות עזר מתוך הצבא [מלבי"ם, אברבנאל].