היעדרותו של מלך ישראל משדה הקרב עקב פציעתו יוצרת שעת כושר אידיאלית לפרוץ המרד. המהלך האסטרטגי הראשון של יהוא נועד להבטיח את יתרון ההפתעה בטרם תגיע הבשורה אל המלך.
יהורם עזב לפי שעה את זירת הלחימה ברמות גלעד, ושב ליזרעאל כדי לְהִתְרַפֵּא... מִן הַמַּכִּים – כלומר להחלים מן המכות והפצעים שספג בקרב [מצודת דוד, רד"ק]. המילה יַכֻּהוּ כתובה אמנם בלשון עתיד, אך הפרשנים מסכימים כי משמעותה כאן היא בלשון עבר, דהיינו המכות שהכו אותו הארמים קודם לכן [רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
בשלב זה פונה יהוא אל שרי הצבא שתמכו בו ואומר: אִם יֵשׁ נַפְשְׁכֶם, כלומר, אם אכן רצונכם הוא שאמלוך עליכם, עליכם להוכיח זאת ולעזור לי במניעת הדלפת המידע [רש"י, רד"ק, מצודת ציון]. הוא פוקד עליהם להטיל סגר מוחלט על רמות גלעד ולוודא כי אַל יֵצֵא פָלִיט מִן הָעִיר – שאפילו אדם אחד לא יצליח לחמוק החוצה [רש"י, מצודת ציון].
מטרתו של יהוא ברורה: למנוע מכל אדם ללכת ולהעביר את הבשורה על המרד אל המלך יהורם השוהה ביזרעאל. כך יוכל יהוא להגיע אל העיר פתאום, והמרד יפרוץ בהפתעה גמורה בטרם יספיק המלך להישמר ולהתגונן [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
מבחינה לשונית, המילה לַגִּיד כתובה ללא האות ה', אך קריאתה ומשמעותה היא לְהַגִּיד. תופעה זו, שבה פועל המקור משמיט את האות ה', מוכרת ומופיעה במקומות נוספים במקרא ותקינה לחלוטין [רד"ק, רש"י, מנחת שי].