הנביא מוסר ליהוא ציווי חמור וברור, המפרט את שליחותו להכחיד את משפחת המלוכה ולבצע נקמה אלוהית על דם נקי שנשפך. הופעתם של פרטי הציווי בשלב זה מעוררת שאלה לגבי השתלשלות הדברים, שכן קודם לכן הכתוב ציין רק את עצם משיחתו למלך. ההסבר לכך הוא שייתכן כי הנביא אכן אמר לו את כל הפרטים הללו במעמד המשיחה והכתוב בחר לקצר קודם לכן, או לחלופין, רוח נבואה נחה על יהוא עצמו והוא שהבין את פרטי השליחות באופן עצמאי [חומת אנך].
במוקד השליחות עומדת ההוראה וְהִכִּיתָה אֶת בֵּית אַחְאָב. על יהוא להכות את זרעו ואת כל בני ביתו של המלך [מצודת דוד], משום שהם עובדי הבעל [מלבי"ם]. החלק השני של הציווי הוא וְנִקַּמְתִּי, כלומר, ה' ינקום את דם עבדיו באמצעות ידיו של יהוא [מצודת דוד]. מטרת הפעולה היא לנקום מאיזבל את דמם של הנביאים ושל כל מי שנהרג על ידי אנשי בית אחאב [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. כאשר הכתוב מוסיף ודורש לנקום את וּדְמֵי כָּל עַבְדֵי ה', הכוונה היא לכלול בתוך נקמה זו גם את דמו של נבות היזרעאלי [רד"ק].