התגובה לאסון הכבד באה לידי ביטוי בצער עמוק, בהספד, בכי וצום. סדר האבל מתחיל מן הגדול אל הקטן, על שאול ועל יהונתן בנו, כפי שראוי ומקובל לערוך הספד. בהמשך מוזכר האבל ועל עם ה' ועל בית ישראל, ניסוח כפול שנועד להבחין בין האנשים החשובים לבין שאר העם, או לחלופין להדגיש את עוצמת הצרה שפקדה את רוב העם שנכח במערכה. לבסוף מודגש כי נפלו בחרב, אך ללא פירוט מספר החללים המדויק, כדי למנוע את חשיפת היקף המפלה באוזני האויב.
שמואל ב, פרק א׳, פסוק י״ב
וַֽיִּסְפְּדוּ֙ וַיִּבְכּ֔וּ וַיָּצֻ֖מוּ עַד־הָעָ֑רֶב עַל־שָׁא֞וּל וְעַל־יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֗וֹ וְעַל־עַ֤ם יְהֹוָה֙ וְעַל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י נָפְל֖וּ בֶּחָֽרֶב׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.