דוד נשא את קינתו הפומבית כדי להסיר כל חשד שהוא שמח על מות רודפו ועל סילוק המכשול בדרכו למלוכה. הקינה נאמרה עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ, תוך הקדמת שמו של שאול כדי להבהיר שעיקר ההספד מכוון אליו ולמנוע שמועות כאילו דוד מקונן רק על חברו. שאר בני שאול שנהרגו במלחמה לא הוזכרו, שכן דוד בחר להספיד רק את הגיבורים המרכזיים שהיו לו מניעים מיוחדים לבכותם: עַל שָׁאוּל בזכות מעלתו הרמה, וְעַל יְהוֹנָתָן בשל אהבתו העמוקה אליו. עם זאת, דוד קונן עַל שָׁאוּל בשמו הפרטי ללא התואר מלך, משום שה' כבר מאס במלכותו ולכן הוא הוספד כאדם פרטי בלבד.
שמואל ב, פרק א׳, פסוק י״ז
וַיְקֹנֵ֣ן דָּוִ֔ד אֶת־הַקִּינָ֖ה הַזֹּ֑את עַל־שָׁא֖וּל וְעַל־יְהוֹנָתָ֥ן בְּנֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.