קרה לכם פעם שהפסדתם במשחק חשוב, ומה שהכי כאב לכם לא היה ההפסד עצמו, אלא לראות את הקבוצה השנייה חוגגת וצוחקת עליכם? זה בדיוק מה שהרגיש דוד כשהוא קונן ובכה על נפילתם של מנהיגי העם. מתוך צער עמוק, דוד מבקש: אַל תַּגִּידוּ ואפילו אַל תְּבַשְּׂרוּ את החדשות העצובות בערי הפלשתים, כמו בְגַת וגם אַשְׁקְלוֹן, שהיו הערים המרכזיות והחשובות ביותר של האויב. רגע, הרי הפלשתים הם אלה שנלחמו וניצחו, אז הם בוודאי כבר יודעים מה קרה! למה דוד מבקש לא לספר להם? התשובה היא שזו לא באמת פקודה, אלא ביטוי פיוטי של שירה שנועד להביע עצב עצום. דוד כל כך כואב את השבר של עם ישראל, והוא משתמש במילים כפולות כמו תִּשְׂמַחְנָה וגם תַּעֲלֹזְנָה, ששתיהן מתארות שמחה גדולה. הוא פשוט לא יכול לשאת את המחשבה שהאויבים יחגגו, והחשש הגדול ביותר שלו הוא שהם יחשבו בטעות שחס וחלילה ה' עזב את עמו.
שמואל ב, פרק א׳, פסוק כ׳
אַל־תַּגִּ֣ידֽוּ בְגַ֔ת אַֽל־תְּבַשְּׂר֖וּ בְּחוּצֹ֣ת אַשְׁקְל֑וֹן פֶּן־תִּשְׂמַ֙חְנָה֙ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים פֶּֽן־תַּעֲלֹ֖זְנָה בְּנ֥וֹת הָעֲרֵלִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.