זעקת הכאב על נפילת המנהיגים מלווה בצער עמוק על השפלת האומה לנוכח חגיגות האויב. הקריאה אַל תַּגִּידוּ בעיר בְגַת וכן אַל תְּבַשְּׂרוּ בחוצות אַשְׁקְלוֹן, ערי המרכז הפלשתיות, אינה הוראה מעשית שהרי האויב שניצח כבר יודע על כך, אלא ביטוי פיוטי של קינה. כפל הלשון יכול להתפרש כדרך שירה רגילה שבה המילה תַּעֲלֹזְנָה היא פשוט מילה נרדפת לשמחה, אך ניתן גם לראות בו תיאור של החמרה הדרגתית. לפי הבנה זו, הקינה מבקשת למנוע תחילה מסירת שמועה פשוטה שתגרום לאויבות כי תִּשְׂמַחְנָה בלבבן, ולאחר מכן למנוע הפצה פומבית ורשמית שתגרום להן לרקוד ולעלוז. בבסיס הדברים עומד החשש הכבד כי מעבר להפסד הצבאי, הפלשתים יחגגו את המחשבה כי ה' עזב את עמו.
שמואל ב, פרק א׳, פסוק כ׳
אַל־תַּגִּ֣ידֽוּ בְגַ֔ת אַֽל־תְּבַשְּׂר֖וּ בְּחוּצֹ֣ת אַשְׁקְל֑וֹן פֶּן־תִּשְׂמַ֙חְנָה֙ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים פֶּֽן־תַּעֲלֹ֖זְנָה בְּנ֥וֹת הָעֲרֵלִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.