יצא לכם פעם לחשוב מי דואג למשפחות שנשארות בבית כשהחיילים יוצאים למלחמה? אחרי שדוד בכה על שאול ויהונתן יחד, הוא עובר עכשיו להספיד כל אחד מהם בנפרד. דוד פונה אל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל ומבקש מהן להוביל את הבכי על שאול המלך. בדיוק כמו שהנשים היו אלו ששרו וחגגו כשעם ישראל ניצח בקרבות, כך מתאים שעכשיו הן אלו שיובילו את האבל.
דוד זוכר את שאול כמלך גדול שדאג לכלכלה של העם ולרווחה של כולם. בזכות הניצחונות הצבאיים שלו, עם ישראל חי בשלווה והאויבים לא שדדו אותם. יותר מזה, כשהבעלים יצאו להילחם, המלך דאג לפרנס את הנשים שנשארו מאחור, ואת השלל מהמלחמות חילקו לחיילים כדי שישמחו את נשותיהם. לכן, זה נחשב כאילו המלך בעצמו הוא הַמַּלְבִּשְׁכֶם, כלומר זה שדאג להלביש אותן.
שאול דאג שיקבלו בגדי שָׁנִי, שהם בגדים יוקרתיים העשויים מצמר הצבוע בצבע אדום מיוחד, עִם עֲדָנִים, שזה אומר תפנוקים, אוכל טוב ובגדי פאר שנועדו לפנק את הגוף. בנוסף לבגדים, הוא גם העניק להן עֲדִי זָהָב, שהם תכשיטים יפים מזהב. את התכשיטים האלה הן שמו במיוחד עַל לְבוּשְׁכֶן, כלומר מעל הבגדים ובצורה בולטת, כדי שכולם יוכלו לראות כמה הם יפים ומרשימים.