חשבתם פעם איך ענן שחור וגדול של חורף יכול להיות גם מפחיד וגם מנחם באותו הזמן? דוד המלך מתאר כיצד ה' מגן עליו מפני האנשים שמנסים לפגוע בו, והוא מצייר לנו תמונה של סערה עוצמתית.
כאשר דוד אומר וַיָּשֶׁת חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו סֻכּוֹת, הוא מסביר שה' לוקח את החושך של הסערה והופך אותו למעין סוכה ומחסה. מצד אחד, החושך הזה עוטף את דוד ושומר עליו, ממש כפי שענן מיוחד שמר על בני ישראל כשיצאו ממצרים. מצד שני, אותו חושך עצמו מבלבל את האויבים של דוד ומסתיר להם את הדרך.
מאיפה מגיע כל החושך הזה? המילים חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים מגלות לנו שמדובר בעננים כל כך עבים, עד שהם חוסמים את קרני השמש. המילה חַשְׁרַת פירושה קשר וחיבור. הכוונה היא להמון מים שנאספים, נקשרים ונדחסים יחד בתוך העננים.
לסערה הזו יש כוח כפול. כשם שגשם יכול להשקות את האדמה ולהביא ברכה וחיים, כך ה' מביא שפע וטובה לדוד. ובאותו זמן, אותם מים יכולים להפוך לשיטפון חזק שמרחיק ועוצר את כל מי שמנסה לעשות לו רע.