תארו לעצמכם שהייתם יכולים לרוקן את כל המים מהים ולהסתכל מה מסתתר ממש בקרקעית שלו. בשירה שלו, דוד המלך מתאר רגע מפעים ועוצמתי שבו ה' משנה את כל חוקי הטבע. פתאום, המים נבקעים ומתגלים אֲפִקֵי יָם, שהם זרמי המים האדירים והמקומות העמוקים ביותר בים. כשהמים זזים, אפשר לראות אפילו את מֹסְדוֹת תֵּבֵל, כלומר את המקומות הכי נמוכים ועמוקים שקרובים למרכז הארץ, ממש היסודות שעליהם עומד העולם.
איך דבר כזה פלאי קורה? דוד מסביר שכל זה מתרחש בְּגַעֲרַת ה' וכן מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ. אלו מילים של משל שבאות לתאר את הכוח האדיר של ה' כשהוא מגן מפני האויבים, כאילו רוח חזקה נושבת ממנו ומזיזה את המים ממקומם.
התיאור המיוחד הזה מזכיר לנו נס גדול ומוכר. כשבני ישראל עמדו מול הים, ה' קרע להם את ים סוף. הבקיעה של הים הייתה כל כך חזקה, שבאותו רגע ממש נבקעו כל המים בעולם והתהומות הכי נסתרים נחשפו. כך דוד מזכיר לנו שה' תמיד שולט בטבע ויכול לעשות נסים גלויים כדי להציל את העם שלו.