יצא לכם פעם לסיים מסע ארוך, להסתכל לאחור ולהגיד תודה על כל העזרה שקיבלתם בדרך? זה בדיוק מה שעושה דוד המלך בסיום שירת ההודיה שלו. הוא מסתכל על כל החיים שלו ומודה לה' שתמיד שמר עליו. דוד משתמש במילה מגדיל כדי לתאר שה' עושה למענו ישועות והצלות גדולות ועצומות. כשהוא מזכיר את המילים מַלְכּוֹ, לִמְשִׁיחוֹ ולְדָוִד, הוא בעצם מדבר על עצמו. ככה היה נהוג לדבר פעם בתנ"ך. דוד מבין ומדגיש שה' שומר עליו ומציל אותו לא כי מגיע לו פרס, אלא פשוט מתוך חסד חינם ואהבה. בסוף, ההבטחה הזו של ה' הופכת להרבה יותר גדולה. כשאנחנו קוראים וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם, אנחנו מבינים שהחסד והשמירה של ה' לא יישארו רק אצל דוד, אלא ימשיכו ללוות את הילדים שלו ואת כל משפחת המלוכה שלו לנצח, עד לבואו של המשיח.
שמואל ב, פרק כ״ב, פסוק נ״א
(מגדיל) [מִגְדּ֖וֹל] יְשׁוּע֣וֹת מַלְכּ֑וֹ וְעֹֽשֶׂה־חֶ֧סֶד לִמְשִׁיח֛וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֖וֹ עַד־עוֹלָֽם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.