דוד מסכם את השגחתו התמידית של ה' אשר פועל למענו ישועות עצומות ומשמש לו כמבצר מגן, בבחינת מִגְדּוֹל. ישועה אלוהית זו אינה מופיעה תמיד בבת אחת, אלא ה' מַגְדִּיל ומצמיח אותה בהדרגה שלב אחר שלב עד שהיא הופכת לשלמה. כאשר דוד מתייחס לעצמו בגוף שלישי בתארים לִמְשִׁיחוֹ, מַלְכּוֹ וכן לְדָוִד, הוא מצביע על התפתחות חייו מתקופת נדודיו וסבלו ועד לישיבתו לבטח על כסאו, תוך הדגשה שכל הישגיו הם חסד חינם. מסלול חיים זה מוכיח כי הבטחת ה' מתממשת במלואה למרות העיכובים, ומשמש מסר של תקווה לישראל בגלותם. הבטחה זו לחסד והשגחה תמשיך ללוות את שושלתו וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם, עד לבוא המשיח.
שמואל ב, פרק כ״ב, פסוק נ״א
(מגדיל) [מִגְדּ֖וֹל] יְשׁוּע֣וֹת מַלְכּ֑וֹ וְעֹֽשֶׂה־חֶ֧סֶד לִמְשִׁיח֛וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֖וֹ עַד־עוֹלָֽם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.