שמואל ב, פרק כ״ב, פסוק י״א

קרה לכם פעם שהייתם צריכים עזרה דחופה, ואבא או אמא עזבו הכול ורצו אליכם הכי מהר שאפשר? בדיוק כך מתואר האופן שבו ה' ממהר להגיע כדי לשמור ולהציל את דוד המלך. כדי להסביר עד כמה הפעולה הזו מהירה, הכתוב משתמש בתיאורים מיוחדים של תעופה ורוח. המילה וַיִּרְכַּב מתארת שה' הגיע במהירות עצומה. הוא מגיע על גבי כְּרוּב, שהוא סוג של מלאך. חכמינו מסבירים שלמלאך הזה יש דמות של ילד צעיר. ולמה דווקא ילד? משום שכמו שאבא אוהב ומרחם על הבן הקטן שלו, כך ה' רוצה לזכור את האהבה הגדולה שלו לעם ישראל ולנהוג בהם ברחמים. המילה וַיָּעֹף מתארת את התעופה המהירה של ההצלה הזו, והמילה וַיֵּרָא מדגישה שהעזרה של ה' לא הייתה נסתרת, אלא כזו שכולם יכלו לראות בבירור. כל המהירות האדירה הזו מתרחשת עַל־כַּנְפֵי־רוּחַ, תיאור שגורם לנו לדמיין רוח חזקה שנושבת בעוצמה רבה, ממש כאילו יש לה כנפיים של עוף גדול שמניעות אותה קדימה אל המטרה.