התפתחותו של אדם יחיד לכדי אומה שלמה משתקפת בשושלת היוחסין של משפחת מצרים. מצרים מוצג כאן כאיש הספציפי שהוליד את בניו, אשר הפכו ברבות הימים לעמים השונים המנויים בפסוק [ביאור שטיינזלץ].
עיון בכתיב של שמות העמים חושף קשר הדוק בינם לבין הים. השם לודיים נכתב עם שתי אותיות יו"ד, אף על פי שהוא נקרא כ"לוּדִים" [מנחת שי]. כתיב חריג זה מהווה בסיס למסורת מדרשית המלמדת כי כל משפחותיו של מצרים קשורות לים. האות יו"ד הנוספת נדרשת כרמז למילה "ים", כך ששמות כל העמים בפסוק נדרשים כצירופים הקשורים לים: לודי ים, ענמי ים, להבי ים ונפתוחי ים [רש"י].