רשימת היוחסין עוברת כעת לפרט את שושלתו של עשו. אזכור בְּנֵי עֵשָׂו מופיע כאן כהמשך ישיר למבנה הקודם, שכן כשם שהכתוב פירט את תולדות ישמעאל בנו של אברהם, כך הוא מונה כעת את תולדות עשו בנו של יצחק [רד"ק]. מעבר להקבלה זו, עצם אזכורו של עשו נעשה מתוך מתן כבוד לאביו יצחק [רש"י].
עם זאת, הכתוב מונה את צאצאיו, ובהם אֱלִיפַז, בצורה תמציתית ומהירה, במטרה לסיים את העיסוק בשושלת זו ולהמשיך הלאה [רש"י]. אזכור השושלת מהווה גם פתיחה לפירוט מלכי אדום שמלכו עוד בטרם קמה הנהגה מלכותית בעם ישראל. פירוט זה נחוץ משום שלאחר מכן איבדו האדומים את עצמאותם המלכותית ונשלטו על ידי דוד המלך, והם שבו למרוד ולהקים לעצמם שלטון עצמאי רק מאוחר יותר, בעקבות חטאיהם של מלכי יהודה [רד"ק].