שושלת צאצאיו של אברהם מקטורה ממשיכה להסתעף, וכאן מפורטים בניו של מדין, שהפכו לימים לאומות עצמאיות.
הפסוק מונה חמישה בנים: וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנוֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה. חמישה בנים אלו הפכו לראשי אומות של עובדי עבודה זרה. חלוקה זו לחמישה ענפים משתקפת גם בהמשך ההיסטוריה המקראית, שכן לכל אומה כזו הועמד מלך משלה, כפי שמוזכרים בתורה "חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן" [רש"י].
מעניין לשים לב כי בניגוד לפירוט המופיע בספר בראשית, כאן לא נמנו בניו של דדן (אשורים, לטושים ולאומים). השמטה זו מלמדת ששמות אלו אינם שמות של אנשים פרטיים, ולכן לא היה להם מקום ברשימת היוחסין שבספר דברי הימים [רלב"ג].
הפסוק מסכם וקובע כי כָּל אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה. למרות שחלק מהמוזכרים הם למעשה נכדים, הם מכונים "בנים" משום שבני בנים נחשבים כבנים עצמם [מצודת דוד]. אזכור כל השושלת המורחבת הזו נכתב במיוחד כדי לחלוק כבוד לאברהם [רש"י].