דברי הימים א, פרק א׳, פסוק כ״ג

שמותיהם של אוֹפִיר, חֲוִילָה ויוֹבָב מייצגים אומות שככל הנראה קבעו את מושבן באזור אפריקה או סביב האוקיינוס ההודי [ביאור שטיינזלץ]. סיומו של הפסוק, המדגיש כי כׇּל אֵלֶּה בְּנֵי יׇקְטָן, נושא משמעות כפולה. מבחינה גנאלוגית, הדגשה זו באה ללמד שאלו היו בניו הישירים והממשיים של יקטן, וזאת בניגוד לרשימות יוחסין אחרות (כמו במקרה של מצרים) שבהן תיאור ההולדה מתייחס לאומות שלמות שיצאו מצאצאים מאוחרים יותר [מלבי"ם]. מבחינה מהותית, השם יקטן עצמו ניתן לו על ידי אביו עבר, שהיה נביא גדול, ומרמז על כך שיקטן היה אדם עניו ונהג להקטין את עסקיו. בניגוד אליו, שאר השמות המופיעים ברשימה זו אינם זוכים לדרשה או לביאור מעמיק, משום שהם לא ניתנו על ידי נביא אלא כשמות רגילים [רש"י].