רשימת היוחסין של משפחת אברהם ממשיכה בפירוט שושלתו של בנו ישמעאל. הפסוק מונה את הבנים לפי סדר לידתם: תחילה בְּכוֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיוֹת, ואחריו נולדו קֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם [ביאור שטיינזלץ].
מספרם של צאצאי ישמעאל אינו מקרי ונושא משמעות סמלית רחבה יותר. ישמעאל ובניו מונים יחד שלושה עשר איש, מספר המקביל בדיוק למספרם של בני קטורה. הקבלה זו רומזת לפוטנציאל של אברהם: כפי שהוליד שלושה עשר צאצאים מנשיו האחרות, כך היה ראוי שיעמיד משרה את שבטי ישראל, שאף הם מונים שלושה עשר שבטים (כאשר מחשבים את שבט לוי בנפרד) [מלבי"ם].
מבחינה נוסחית, במילה תֹּלְדוֹתָם קיימים הבדלי כתיב קלים בין כתבי היד המדויקים של המקרא, הנוגעים לשאלה האם המילה נכתבת בכתיב חסר או מלא של האות וי"ו [מנחת שי].