רשימת היוחסין נמשכת עם אֶלְקָנָה, שהיה בנו של אחימות מהפסוק הקודם, ומהווה אדם נוסף הנושא שם זה בשושלת [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. במילה בנו קיימת הבחנה בין כתיב לקרי: המילה נכתבת במקור כ"בנו", אך מסורת הקריאה היא בְּנֵי [מנחת שי]. משמעות הביטוי בְּנֵי אֶלְקָנָה היא פתיחה לפירוט צאצאיו של אלקנה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים מסכימים כי ההמשך צוֹפַי בְּנוֹ וְנַחַת בְּנוֹ אינו רשימה של אחים, אלא פירוט כרונולוגי של השושלת דור אחר דור, בן אחר בן [רד"ק, מצודת דוד]. שמות אלו מקבילים לשושלת המופיעה בתחילת ספר שמואל, תוך שינויי שם קלים: צוֹפַי הוא צוף, ונַחַת הוא תחו [רד"ק].