הכתוב חוזר לפרט את שושלת היוחסין של משפחת קהת, במטרה להרחיב ולהעמיק בפירוט צאצאיו ובני בניו [רד"ק]. המילה בְּנֵי משמעותה בהקשר זה היא צאצאי [ביאור שטיינזלץ].
כאשר הכתוב מונה את בְּנֵי קְהָת עַמִּינָדָב, עולה השאלה מיהו אותו עמינדב, שכן שמו לא הופיע קודם לכן ברשימת בניו הישירים של קהת. הפרשנים מסכימים כי עמינדב הוא למעשה יצהר, אשר הוזכר מוקדם יותר בפסוקים. לאדם זה היו שני שמות שונים, ולכן פעם אחת הוא נקרא יצהר וכאן הוא נקרא עמינדב.
המשך השושלת מתואר במילים קֹרַח בְּנוֹ אַסִּיר בְּנוֹ. אף על פי שהמבנה התחבירי של הפסוק נראה כשרשרת רציפה שבה כל אדם הוא בנו של הקודם לו, המבנה כאן שונה. הציון אַסִּיר בְּנוֹ (וכן השמות אלקנה ואביאסף המופיעים מיד לאחר מכן) אינו מתאר שרשרת של אב ובנו, אלא מתייחס לכך שאסיר, יחד עם השניים האחרים, היו כולם בניו הישירים של קרח. חלוקה זו תואמת את הכתוב במפורש בתורה בספר שמות, שם נמנים אסיר, אלקנה ואביאסף יחד כבני קרח [רד"ק, מלבי"ם].