העמדת משוררי הלויים בעת עבודתם בקודש דרשה סדר וארגון מרחבי מדויק, וחלוקת התפקידים התבססה על משפחות הלויים השונות. הפרשנים מסכימים כי הימן המשורר ובני קהת, שהיו החשובים ביותר, ניצבו במרכז. לימינו של הימן עמדו אסף ובני גרשון, ואילו המילים עַל הַשְּׂמֹאול מציינות את מיקומם של בני מררי, שניצבו לשמאלו של הימן.
המילה אֲחֵיהֶם באה להדגיש את הקרבה ואת האחווה המשפחתית שביניהם [רש"י]. בראש קבוצת בני מררי שניצבה משמאל עמד אֵיתָן, ששימש גם הוא כמנהיג וראש משוררים [מצודת דוד].
מבחינת מסורת הכתיב והקריאה של הפסוק, המילה הַשְּׂמֹאול נכתבת בכתיב מלא וכוללת בתוכה את האותיות אל"ף ווי"ו. כמו כן, בשם קִישִׁי האות קו"ף מנוקדת בחיריק ולאחריה מופיעה האות יו"ד [מנחת שי].