רשימת הערים הניתנות ללויים ממשיכה ומפרטת יישובים נוספים ואת השטחים הפתוחים שסביבם. אף על פי שערים אלו מופיעות ברצף אחד, עולה קושי בהשוואת הכתוב כאן לרשימה המקבילה בספר יהושע. בספר יהושע, הערים אַיָּלוֹן ו־גַּת־רִמּוֹן מוזכרות במפורש כחלק מנחלת שבט דן, יחד עם שתי ערים נוספות, אלתקא וגבתון. לעומת זאת, בפסוק זה שמו של שבט דן מושמט לחלוטין, הערים נראות כהמשך לנחלת אפרים, ושתי הערים הנוספות חסרות.
הפרשנים מציעים שני כיוונים שונים להסבר פער זה. גישה אחת תולה זאת בקרבה גיאוגרפית. ייתכן שערים אלו היו סמוכות מאוד לערים שנלקחו מנחלת אפרים והוזכרו קודם לכן. הכתוב בחר לקבץ את הערים הסמוכות יחד מבלי להזכיר את שמו של שבט דן, מתוך הנחה שהקורא כבר יודע שערים אלו שייכות לו [רד"ק].
גישה שניה, לעומת זאת, מסבירה את ההבדלים על רקע היסטורי של תהליך הכיבוש. שבט דן לא הצליח לכבוש את נחלתו, ולכן בני שבט אפרים הם אלו שכבשו בפועל את אילון וגת רמון ומסרו אותן ללויים. מסיבה זו הערים נחשבות כאן על שמם של בני אפרים ולא על שם דן. השמטת שתי הערים הנוספות שהוזכרו ביהושע נובעת מכך שהן לא נכבשו מעולם, ולכן אינן מופיעות ברשימה זו [מלבי"ם].