חלוקת הערים לכוהנים מתוך נחלת השבטים התבצעה על פי גורל, וכך נקבע אילו עיירות יימסרו להם.
וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן אֶת־גֶּבַע, הגורל הוא שנפל על שבט בנימין לתת את העיירות הללו לכוהנים [רש"י]. באשר לעיר עָלֶמֶת, האות עין במילה זו מנוקדת בקמץ [מנחת שי], ועיר זו היא למעשה העיר הנקראת "עלמון" ברשימה המקבילה בספר יהושע [רלב"ג].
בסיום הפסוק נאמר כי כָּל־עָרֵיהֶם שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה עִיר. כאן עולה קושי מסוים, שכן בפסוק נמנו רק שלוש ערים, וכן בפסוק המקביל בספר יהושע נמנית עיר נוספת, גבעון, שהושמטה מכאן. עם זאת, החשבון הכולל של שלוש עשרה הערים נותר מדויק. הסיבה להשמטת ערים מסוימות ברשימה זו מוסברת בכך שייתכן ובעת כתיבת הספר, אותן ערים חסרות היו חרבות [מלבי"ם]. הציון בְּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם מלמד כי הכוהנים התיישבו באותן שלוש עשרה ערים כשהם מחולקים ומאורגנים לפי משפחותיהם [ביאור שטיינזלץ].