רשימת היוחסין מתמקדת בבְּנֵי מְרָרִי, בנו השלישי של לוי, ומתחקה אחר צאצאיו של בנו הבכור מַחְלִי [ביאור שטיינזלץ]. הפסוק מונה את שושלת ההמשך: לִבְנִי בְנוֹ, שִׁמְעִי בְנוֹ ועֻזָּה בְנוֹ.
עם זאת, במקום אחר בספר דברי הימים מוזכרים אלעזר וקיש כבניו של מחלי, ללא כל אזכור של לבני. כדי ליישב פער זה, מציע המלבי"ם שתי אפשרויות לזיהוי השושלת: האחת היא שהמילים לִבְנִי בְנוֹ מכוונות למעשה לנכדו של מחלי, כלומר לבני היה בנו של קיש. האפשרות השנייה היא שהשם מַחְלִי בפסוקנו אינו מתייחס לבנו הישיר של מררי, אלא לנכדו, מחלי בן מושי. לפי גישה זו, למחלי בן מושי היו שני בנים: האחד הוא לבני המפורט כאן, והשני הוא שמר, שאת שושלתו מפרט הכתוב בהמשך. פירוט שושלת זו של לבני נועד להוביל אל עשיה, המוזכר בפסוק הבא, שהיה שר חשוב ממשפחת מררי [מלבי"ם].