תארו לעצמכם שאתם צריכים לחלק ערים שלמות למשפחות שונות, ולוודא שלכל אחד יש מקום משלו. באותו זמן, שבט לוי המשיך לקבל את הערים שלו בתוך השטחים של השבטים האחרים. הלויים קיבלו ערים וּמִמַּחֲצִית מַטֵּה מְנַשֶּׁה, כלומר מאותו חצי של שבט מנשה שגר בתוך ארץ ישראל. מתוך השטח הזה הוקצו להם שתי ערים שנקראו עָנֵר וכן בִּלְעָם. אולי השמות האלה שונים ממה שהופיע בספרים קודמים בתנ"ך, וזה פשוט בגלל שעם השנים השמות של הערים האלה השתנו.
החלוקה הזו נעשתה לְמִשְׁפַּחַת, כלומר בצורה מסודרת לכל משפחה בנפרד. מי שזכה לקבל את הערים האלה היו לִבְנֵי־קְהָת הַנּוֹתָרִים. בני קהת הם לויים, והם נקראים כאן בשם הזה כדי להסביר משהו חשוב: גם הכוהנים שייכים למשפחת קהת, אבל הם כבר קיבלו את הערים שלהם קודם לכן. לכן, הערים החדשות ניתנו לשאר בני המשפחה, הלויים שנותרו וחיכו לתורם לקבל נחלה משלהם.