תארו לעצמכם עיר כל כך עשירה, שדברים יקרים מאוד נמצאים בה בכל פינה, ממש כמו חול או אבנים ברחוב. בימי המלך שלמה, ירושלים הגיעה לשיא העושר שלה. העושר הזה לא היה שייך רק למלך, אלא גם לכל התושבים. בזכות המסחר עם עמים רבים שהגיעו לעיר, כולם הפכו לעשירים. לכן, כשהיה בירושלים כסף כָּאֲבָנִים, הכוונה היא שהיה כל כך הרבה כסף, עד שהוא הרגיש נפוץ ורגיל בדיוק כמו אבנים שזרוקות בחוץ. בנוסף, הובאו לירושלים המון עצי ארז יקרים ויוקרתיים. בדרך כלל עצים כאלה היו נדירים, אבל עכשיו הם הפכו להיות נפוצים כַּשִּׁקְמִים. השקמה היא עץ פשוט ונחות שגדל בכמויות גדולות בַּשְּׁפֵלָה, כלומר באזור העמק. בגלל שתושבי ירושלים היו כל כך עשירים, כל אחד יכול היה להרשות לעצמו לבנות בית מעצי ארז, והעץ היקר והמיוחד הפך לחלק רגיל ומוכר בנוף של העיר.
מלכים א, פרק י׳, פסוק כ״ז
וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת־הַכֶּ֛סֶף בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם כָּאֲבָנִ֑ים וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.