קרה לכם פעם שרציתם לעשות משהו טוב, אבל בדרך עשיתם בדיוק את מה שביקשו מכם לא לעשות? זה קצת מזכיר את מה שקרה לשאול המלך. שאול רצה להקריב קורבנות לה׳, ולכן הוא שמר צאן ובקר למרות שה׳ ציווה עליו במפורש לא לעשות זאת. שאול באמת חשב שהוא עושה מעשה טוב, אבל שמואל הנביא מסביר לו שאי אפשר לעבוד את ה׳ בדרך שהוא אסר עלינו.
שמואל שואל את שאול האם הַחֵפֶץ של ה׳, כלומר הרצון האמיתי שלו, הוא שנקריב לו קורבנות? התשובה היא שה׳ לא באמת זקוק לקורבנות שלנו. הרי קורבנות נועדו כדי לכפר ולבקש סליחה על טעויות, ולכן הרבה יותר טוב פשוט לשמוע בקול ה׳ מראש ולא לחטוא בכלל. שמואל אומר לשאול שהִנֵּה שְׁמֹעַ, עצם זה שאנחנו מצייתים לקול ה׳, עדיף הרבה יותר מִזֶּבַח טוֹב.
כדי להדגיש כמה המסר הזה חשוב, שמואל חוזר עליו במילים אחרות ומסביר שלְהַקְשִׁיב לה׳ באהבה ולחכות בשמחה לקיים את המצוות שלו, זה דבר יקר וטוב יותר אפילו מֵחֵלֶב אֵילִים, שהוא החלק הכי מובחר וטוב בקורבן. הדבר שה׳ הכי אוהב הוא לא טקסים או מתנות, אלא שאנחנו פשוט מקשיבים לו ונאמנים לו באמת.