יצא לכם פעם להשלים משימה חשובה שמישהו אחר השאיר באמצע? זה בדיוק מה שקרה לשמואל הנביא בסוף המלחמה מול עמלק. שאול המלך לא סיים את המשימה, ולכן שמואל, למרות שהיה אדם זקן, החליט לקחת את האחריות לידיים כדי לקדש את שם ה'. הוא פקד שיביאו אליו את אגג מלך עמלק. שמואל היה בטוח שהשומרים יצטרכו לגרור את אגג בכוח, אבל להפתעתו אגג ניגש אליו מעצמו.
אגג הלך אליו מַעֲדַנֹּת, כלומר הוא הובא כשהוא קשור בשרשראות ברזל כדי למנוע ממנו לברוח. כשאגג עמד מול שמואל הוא אמר אָכֵן סָר מַר־הַמָּוֶת. למה הוא התכוון במילה סָר? כשאגג ראה מולו אדם זקן שנראה כל כך רחמן וקדוש, הוא טעה לחשוב שהסכנה חלפה והתרחקה ממנו. הוא אמר לעצמו שהפחד והמרירות כבר עברו, כי בטח האיש הטוב הזה יחמול עליו ולא יעניש אותו. אבל אגג טעה. שמואל ידע שעליו לעשות צדק ולהגן על העם, והוא העניש את אויב העם מידה כנגד מידה.