קרה לכם פעם שאיבדתם משהו, ובסוף גיליתם שהאבדה הזו הייתה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לכם? זה בדיוק מה שקורה כאן. לפעמים ה' מכוון את ההיסטוריה ויוצר דברים גדולים מאוד דרך אירועים רגילים לגמרי של יום יום. עדר האתונות שאבד לא באמת הלך לאיבוד סתם כך, אלא זו הייתה תוכנית של ה' כדי לגרום לשאול לצאת לדרך, לפגוש את שמואל הנביא ולהימשח למלך.
כאשר כתוב וַתֹּאבַדְנָה הָאֲתֹנוֹת לְקִישׁ, במקום לכתוב שהן אבדו "מקיש", האות למד מלמדת אותנו שהן אבדו לטובתו של קיש. הן רק נעלמו באופן זמני, כנראה נשארו יחד כקבוצה, והכול קרה כדי להתחיל את התהליך שבו בנו יהפוך למלך.
זה קצת פלא שקיש בחר לשלוח דווקא את שאול לחפש את האתונות. שאול היה בחור חשוב ומכובד, ובדרך כלל משימות כאלה ניתנו למשרתים. אבל ה' הוא זה שנתן לקיש את המחשבה לשלוח דווקא את בנו אל ההרים. קיש מבקש משאול לקחת איתו אֶת אַחַד מֵהַנְּעָרִים, והכוונה היא לא לסתם משרת רגיל, אלא למשרת הכי מיוחד ומובחר שהיה לו.
בסוף, קיש אומר לבנו וְקוּם לֵךְ בַּקֵּשׁ. בלי לשים לב, קיש אמר כאן נבואה. המילה וְקוּם רומזת לשאול שהוא עומד לקום ולעלות לגדולה, כי ממש בקרוב הוא יהפוך למלך.