ישעיהו, פרק כ״ב, פסוק י״א

תארו לעצמכם שאתם צריכים להתכונן לבעיה ממש גדולה, ואתם עובדים כל כך קשה עד שאתם שוכחים לבקש עזרה ממי שהכי יכול לעזור לכם. זה בדיוק מה שקרה לתושבי ירושלים כשהאויבים התקרבו לעיר. התושבים רצו להגן על עצמם ובנו מִקְוָה, שזהו מאגר גדול של מים, שאותו הם שמו בֵּין הַחֹמֹתַיִם, כלומר בין שתי החומות של העיר. הם עשו את זה כדי שיהיו להם מים לשתות, וגם כדי שהמים העמוקים יפריעו לאויבים להתקרב. זה נשמע כמו רעיון חכם להכין את העיר למלחמה, אבל הנביא אומר להם שהם עשו טעות גדולה כי לֹא הִבַּטְתֶּם וגם לֹא רְאִיתֶם את מי שבאמת שומר עליהם. הם סמכו רק על החומות ועל המים, ושכחו לפנות אל ה' שהוא עֹשֶׂיהָ וְיֹצְרָהּ, זה שיצר ותכנן את ירושלים מֵרָחוֹק, כלומר עוד מזמן קדום. במקום להתפלל אליו, שזה הדבר שהכי היה מציל אותם, הם פשוט התעלמו ממנו וחשבו שהם יסתדרו בכוחות עצמם.