ישעיהו, פרק כ״ב, פסוק י״א

תושבי ירושלים חפרו מִקְוָה, כלומר מאגר מים, בֵּין הַחֹמֹתַיִם הכפולות של העיר, וכינסו לתוכו את מֵי הַבְּרֵכָה הַיְשָׁנָה כדי להבטיח מים לנצורים וליצור מכשול בפני האויב. אולם, הנביא מוכיח אותם על כך שסמכו אך ורק על בנייה פיזית והתעלמו מה', שכן וְלֹא הִבַּטְתֶּם אֶל עֹשֶׂיהָ וְיֹצְרָהּ מֵרָחוֹק לֹא רְאִיתֶם. הם לא נשאו את עיניהם אל ה' שיצר ותכנן את ירושלים עוד מימי קדם, וגם לא השכילו להבין ולראות כי גזירת המצור עצמה תוכננה על ידו מראש. במקום לפנות אל ה' ולשוב בתשובה שהייתה מצילה אותם יותר מכל חומה, הם שקעו בייאוש ובהוללות.