בימים של סכנה גדולה לירושלים פונה ה' אל העם באזהרות דרך נביאיו, כדי לעורר אותם לתשובה שלמה שתבטל את הגזירה. הוא קורא להם לבטא צער עמוק, לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק, כאשר המילה וּלְקָרְחָה מתארת מנהג קדום של תלישת שערות הראש מרוב יגון. יש המפרשים כי המילה וַיִּקְרָא מתייחסת לגזירת החורבן עצמה או להזמנת הבכי אל העיר, אך למרבה הצער העם בחר להתעלם מהאזהרות והגיב באדישות ובשמחה. למרות זאת, בַּיּוֹם הַהוּא התרחש גם חיבור רוחני עליון בשמיים, שנועד לטעת בישראל תקווה וחוסן פנימי כדי לשרוד את הגלות הקשה.
ישעיהו, פרק כ״ב, פסוק י״ב
וַיִּקְרָ֗א אֲדֹנָ֧י יֱהֹוִ֛ה צְבָא֖וֹת בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לִבְכִי֙ וּלְמִסְפֵּ֔ד וּלְקׇרְחָ֖ה וְלַחֲגֹ֥ר שָֽׂק׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.