במקום לחזור בתשובה ולהתאבל נוכח החורבן הקרב, העם שוקע בהפקרות ובהנאות חומריות של שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, המשלבות את התחושה הפנימית שבלב עם ביטוייה החיצוניים בריקודים ובמשתאות. הנביא מצטט את העם העוסק בהָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן, כאשר השימוש החריג במונח הריגה מדגיש כי המעשה נעשה מתוך ביזיון וזלזול בעצם נטילת הנפש. קריאתם אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת מבטאת ייאוש מול המוות הבלתי נמנע המוביל להתמכרות להנאות הגוף וללעג כלפי ה', או לחלופין נובעת מהתרסה כלפי אזהרות הנביאים כי העם איבד את חלקו לעולם הבא, ולכן בחרו למצות את הנאות העולם הזה.
ישעיהו, פרק כ״ב, פסוק י״ג
וְהִנֵּ֣ה ׀ שָׂשׂ֣וֹן וְשִׂמְחָ֗ה הָרֹ֤ג ׀ בָּקָר֙ וְשָׁחֹ֣ט צֹ֔אן אָכֹ֥ל בָּשָׂ֖ר וְשָׁת֣וֹת יָ֑יִן אָכ֣וֹל וְשָׁת֔וֹ כִּ֥י מָחָ֖ר נָמֽוּת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.