ישעיהו, פרק כ״ב, פסוק ב׳

Isaiah 22:2Sefaria

תְּשֻׁא֣וֹת ׀ מְלֵאָ֗ה עִ֚יר הֽוֹמִיָּ֔ה קִרְיָ֖ה עַלִּיזָ֑ה חֲלָלַ֙יִךְ֙ לֹ֣א חַלְלֵי־חֶ֔רֶב וְלֹ֖א מֵתֵ֥י מִלְחָמָֽה׃

העיר התוססת, שהייתה בעברה תְּשֻׁאוֹת מְלֵאָה בשאון ההמון, עִיר הוֹמִיָּה מאוכלוסייה רבה וקִרְיָה עַלִּיזָה המוקפת חומה ומלאת עושר, קרסה לתוך עצמה ללא מאבק. למרות שהייתה אמורה להעמיד לוחמים רבים, מתיה הם חֲלָלַיִךְ לֹא חַלְלֵי־חֶרֶב וְלֹא מֵתֵי מִלְחָמָה. תושביה לא נפלו כחיילים בשדה המערכה ואף לא נהרגו מנשק האויב לאחר הכיבוש, אלא הסתגרו בחומות ומצאו מוות מייסר של רעב בעת המצור. הסברים אחרים מציעים כי התושבים מתו מחרדה, נלקחו בשבי בבהלה, או שמותם נגרם משגרת הוללות ואורח חיים פרוע ולא מאויב חיצוני.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.