תושבי ירושלים עורכים הכנות קדחתניות לביצור העיר לקראת מצור, תוך הסתמכות על אמצעים חומריים בלבד ומבלי לשוב אל ה'. כאשר הם מבחינים כי בְּקִיעֵי עִיר דָּוִד, כלומר הסדקים הקיימים בחומות או הפרצות שעתיד האויב ליצור, התרבו והפכו את העיר לנוחה לכיבוש, הם פועלים סביב מקווה המים המלאכותי הסמוך לחומה. התמודדותם עם הסכנה מתוארת במילים וַתְּקַבְּצוּ אֶת מֵי הַבְּרֵכָה הַתַּחְתּוֹנָה, פעולה שנועדה לאיסוף מים לשם הכנת טיט לאיטום החומה, למניעת מקורות שתייה מן האויב, או ליצירת תעלת מגן. לחלופין, ייתכן כי לא המים הם שנאספו, אלא העם עצמו הוא שהתכנס באזור הבריכה כדי להגן צבאית על נקודת התורפה שנפרצה.
ישעיהו, פרק כ״ב, פסוק ט׳
וְאֵ֨ת בְּקִיעֵ֧י עִיר־דָּוִ֛ד רְאִיתֶ֖ם כִּי־רָ֑בּוּ וַֽתְּקַבְּצ֔וּ אֶת־מֵ֥י הַבְּרֵכָ֖ה הַתַּחְתּוֹנָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.