תארו לעצמכם שאתם נמצאים בסכנה גדולה, מוקפים באנשים שמפחידים אתכם, וברגע אחד קטן הכל מסתדר והאיום פשוט נעלם. איך הייתם מרגישים? זה בדיוק מה שהרגישו תושבי ירושלים כשהצבא העצום של אשור צר על העיר שלהם. הנביא מספר על זָרָיִךְ, שהם האויבים הנוכרים שסבבו את העיר, ומתאר אותם בתור הֲמוֹן גדול, כלומר קבוצה ענקית של אנשים. היו שם גם עָרִיצִים, גיבורים חזקים ומפחידים מאוד.
אבל למרות שהם נראו כל כך חזקים, ה' מבטיח שהם יעלמו בקלות. הם יהיו כְּאָבָק דַּק וגם וּכְמֹץ עֹבֵר, שזה כמו הקליפות הקלות של התבואה שעפות ברוח. ממש כמו שמשב רוח קל מעיף בקלות אבק באוויר, כך הצבא העצום הזה יתפזר ויעלם. כל זה לא ייקח הרבה זמן, אלא וְהָיָה לְפֶתַע פִּתְאֹם, בבת אחת ובלי שום הכנה מוקדמת. בלילה אחד, מלאך של ה' יסלק את כל מחנה האויב. כל התוכניות שלהם לכבוש את העיר יתפוגגו ברגע, בדיוק כמו חלום שחולף ונעלם ברגע שפוקחים את העיניים בבוקר.