קרה לכם פעם שנשענתם על משהו חזק, כמו קיר או שולחן, ופתאום הוא זז וכמעט איבדתם שיווי משקל? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל. במקום לסמוך על ה', הם התחילו לבטוח רק במנהיגים שלהם ובאנשים חזקים. לכן הנביא קורא לה' בתואר הָאָדוֹן, כדי להזכיר לכולם מי באמת שולט בעולם. ה' יכול לתת או לקחת הכול, וכדי להראות לעם שהם טעו, הוא מחליט לקחת מהם את כל הדברים שעליהם הם נשענים.
הנביא משתמש במילים מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה. למה הוא אומר זאת גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה? כדי להסביר שה' יסיר מהם את כל סוגי העזרה. המילה בזכר מסמלת תמיכה גדולה וחזקה, והמילה בנקבה מסמלת תמיכה קטנה וחלשה יותר. כשהנביא מוסיף ואומר שה' ייקח מהם כֹּל מִשְׁעַן־לֶחֶם וְכֹל מִשְׁעַן־מָיִם, הוא לא מתכוון רק לאוכל ולשתייה. רוב המפרשים מסבירים שזהו משל למנהיגים של העם. הלחם, שנותן לנו הרבה כוח, מסמל את האנשים החזקים והחשובים ביותר כמו הגיבורים, השופטים והנביאים. המים, שעוזרים לנו לעכל את האוכל, מסמלים את האנשים שעוזרים למנהיגים, כמו היועצים והשרים. ה' מסיר את כל המנהיגים האלה כדי ללמד את העם שיעור חשוב: הביטחון האמיתי והיציב שלנו נמצא רק אצלו, ולא אצל בני אדם.