ישעיהו, פרק ג׳, פסוק כ״ה

תארו לעצמכם עיר גדולה ומוגנת, שכולם בטוחים שהחומות והשומרים שלה יצליחו תמיד לשמור עליה. הנביא פונה לירושלים, שנקראת גם ציון, ומספר לה על תקופה קשה ועצובה שתגיע. הוא משתמש במילה מְתַיִךְ, שהפירוש שלה הוא האנשים שלך. הנביא מסביר שהאנשים של העיר ייפגעו במלחמה ולא יחזרו הביתה, וזה יגרום לצער רב ולבכי גדול של הנשים בעיר. לאחר מכן, הוא מזכיר את וּגְבוּרָתֵךְ, והכוונה היא לגיבורים ולשומרים החזקים ביותר של ירושלים, אלה שכולם סמכו עליהם. הנביא מגלה שגם הגיבורים האמיצים האלה, שייצאו להגן על העיר, לא יצליחו לנצח בקרב. כך בעצם העיר מאבדת את הכוח שלה ואת האנשים שהגנו עליה, וזהו ההסבר לעצב הגדול שממלא אותה.