יצא לכם פעם לחשוב מה קורה כשמישהו מנסה לתת מתנה ענקית כדי שיסלחו לו? תארו לעצמכם מצב שבו אנשים מבינים שהם טעו, ומנסים להביא את הדבר הכי גדול בעולם כדי לתקן את זה. אומות העולם זלזלו בעבר בכוחו של ה' וחשבו שהוא לא יוכל להציל את עם ישראל. אבל כשהם יראו שה' בכל זאת גואל את העם שלו, הם יתחרטו מאוד וינסו לפייס אותו. הם יחשבו שאולי אם הם יביאו קורבנות עצומים, ה' יסלח להם.
הנביא מסביר לנו שהגדולָה של ה' היא כל כך אינסופית, ששום מתנה פיזית בעולם לא תספיק. הוא נותן דוגמה מיער הוּלְבָנוֹן, שהיה היער המפורסם והגדול ביותר, והוא בעצם סמל לכל העצים בעולם. הנביא אומר שעצי היער העצום הזה אֵין דֵּי בָּעֵר, כלומר, אין בהם מספיק עץ כדי להדליק אש על המזבח של ה'. וגם וְחַיָּתוֹ, שזה אומר כל חיות הבר הרבות שחיות ביער, אֵין דֵּי עוֹלָה, כלומר אינן מספיקות כדי להקריב אותן כקורבן לפניו. ה' בכלל לא זקוק לדברים חומריים, וגם אם הגויים יציעו לו את כל היערות והחיות שבעולם, זה לא ישנה את ההבטחה שלו לגאול את עם ישראל ולשמור עליו.