מתוך מציאות של גלות וריחוק, בוקעת קריאה נבואית המבשרת על גאולה מתקרבת. החזון מציג תנועה אדירה של שיבת ציון, שבה הטבע עצמו נרתם כדי להקל על שובם של הגולים לירושלים, כשבראשם צועד ה' בכבודו ובעצמו.
הפרשנים נחלקו בזהותו של אותו קוֹל קוֹרֵא. יש שראו בכך את קולה של רוח הקודש [רש"י], ויש שפירשו שאלו קולותיהם של מבשרי הגאולה [אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, גישה פרשנית אחרת מסבירה כי אין מדובר בקול פיזי, אלא בתיאור נבואי שבו הנביא חש כאילו הוא שומע כרוז המכריז על הישועה [רד"ק, מצודת דוד, שד"ל, מלבי"ם].
הקריאה מופנית אל אומות העולם [אבן עזרא], או כציווי כללי, במטרה להכין את הדרך לשובם של גולי ישראל להר הקודש. משמעות המילה פַּנּוּ היא סילוק אבני נגף ומכשולים, ואילו מְסִלָּה היא דרך כבושה, מוגבהת וסלולה היטב [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים מסכימים כי הדרך מוכנה לא רק עבור העם, אלא בראש ובראשונה עבור ה' בעצמו, המנהיג את עמו וצועד לפניהם בדרכם חזרה הביתה [רד"ק, מצודת דוד, שד"ל, צאינה וראינה]. ההליכה הזו מהווה סגירת מעגל היסטורית ליציאת מצרים, שבה הוביל ה' את העם באותו אופן [שד"ל].
בעוד שחלק מהפרשנים רואים במילים בַּמִּדְבָּר ובָּעֲרָבָה מילים נרדפות לתיאור השממה [מצודת ציון, אבן עזרא], אחרים מצביעים על הבדל מהותי ביניהן, המשקף את שלבי הגאולה. המדבר מסמל את הדרך הנסית שבה הלכו בני ישראל בצאתם ממצרים. באזור זה נדרש רק לפנות את הדרך הקיימת מן המכשולים שהצטברו בה, כדי לחדש את נסי העבר. לעומת זאת, הערבה היא אזור פראי וקשה יותר, מלא בקוצים ודרדרים, שבו מעולם לא דרכה כף רגל. שם לא די בפינוי, אלא יש צורך ליישר ולסלול מסילה חדשה לחלוטין, המרמזת על נסים חדשים ועוצמתיים שלא נראו מעולם [מלבי"ם].
הבדל זה בא לידי ביטוי גם בשמות ה' בפסוק: במדבר מוזכר השם יְהֹוָה, המבטא את בורא העולם ומחדש הטבע. ואילו בערבה, במקום של הנסים החדשים, מופיע השם אֱלֹהֵינוּ, המעיד על הקשר האישי, האהבה וההשגחה הפרטית המיוחדת של ה' על עם ישראל [מלבי"ם].
ברובד הסמלי והרעיוני, הכנת הדרך במדבר ובערבה משקפת תהליך של תיקון רוחני. הקריאה במדבר היא קריאה פנימית לאדם לטהר את עצמו מעוונותיו ולשוב בתשובה. הערבה רומזת למציאות המעורבת מטוב ורע, וסלילת המסילה היא בירור הטוב מתוך הרע על ידי מעשים טובים [אדרת אליהו]. בנוסף, התשובה העמוקה של תקופת הגאולה תהפוך את חטאי העבר לזכויות; החטאים ההיסטוריים שנעשו במדבר (כדוגמת חטא המרגלים) ובערבות מואב, יתוקנו וייחשבו כאילו באותם מקומות ממש סללו בני ישראל מסילה לה'. תהליך זה ישפיע גם על הכופרים, הנמשלים לעץ הערבה הגבוה אך חסר הפרי, שכן בימות המשיח יכירו כולם באמת וישובו לעבוד את ה' בלב שלם [אהבת יהונתן].