קרה לכם פעם שהייתם צריכים לעזוב הבית או מקום שאתם מאוד אוהבים, והיה לכם קשה להיפרד? הנביא ירמיהו אומר לעם ישראל משהו מפתיע מאוד על פרידה מהארץ. בדרך כלל, כשאדם נפטר, אנחנו עצובים ובוכים. אבל כאן הנביא מבקש מהעם: אַל תִּבְכּוּ לְמֵת. הוא מסביר שמי שכבר נפטר, כמו המלך יהויקים, לא סובל יותר. הוא זכה לסיים את חייו בארץ ישראל ולהיקבר קרוב לאבותיו. לכן, הנביא גם מוסיף וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ, כלומר, אל תניעו את הראש שלכם מצד לצד מרוב צער, כמו שאנשים אבלים היו רגילים לעשות.
אז על מי כן צריך לבכות? הנביא אומר: בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ. הכוונה היא למי שלוקחים אותו בשבי רחוק מהבית, לגלות, כמו המלך יהויכין. למה המצב שלו כל כך עצוב? כי מי שהולך לגלות נאלץ לחיות חיים קשים בארץ זרה. הנביא מסביר שהאדם הזה לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ. הוא לא יזכה לחזור הביתה לעולם, ויסיים את חייו הרחק מארץ ישראל. דרך הדברים האלה, הנביא מלמד אותנו כמה קשה וכואב לעזוב את הארץ שלנו, עד שלפעמים להיות מורחק מהבית לארץ זרה זה דבר עצוב אפילו יותר ממוות טבעי בארץ ישראל.