קרה לכם פעם שהייתם צריכים עזרה דחופה, וחיפשתם את המקום הכי גבוה בסביבה כדי שכולם יוכלו לשמוע אתכם? הנביא ירמיהו פונה לעם ישראל, ומדבר אליו ממש כאילו הוא אישה שנמצאת בצרה וקוראת לעזרה בגלל סכנה שמתקרבת. הוא אומר לה: עֲלִי הַלְּבָנוֹן וּצְעָקִי וגם וּבַבָּשָׁן תְּנִי קוֹלֵךְ. הלבנון והבשן הם הרים גבוהים ומוכרים. הנביא קורא לעם לעלות אל הפסגות שלהם ולצעוק חזק, כדי שהקול יישמע למרחקים. הוא גם אומר וְצַעֲקִי מֵעֲבָרִים, כלומר, תזעקי לעזרה מכל הכיוונים ומכל צד.
למה בעצם העם צריך לצעוק כל כך חזק? הנביא מסביר שהסיבה היא כִּי נִשְׁבְּרוּ כָּל־מְאַהֲבָיִךְ. המילה מאהבים היא בעצם משל למדינות החזקות והגדולות שסביב ישראל, כמו מצרים ואשור. במקום לבטוח בה׳ שישמור עליהם, בני ישראל סמכו על המדינות האלה וחשבו שהן תמיד יגנו עליהם. הנביא אומר להם קצת בלעג: תצעקו אל המדינות האלה ותראו אם הן בכלל יבואו לעזור לכם. אבל האמת היא שגם המדינות החזקות האלה נשברו והפסידו במלחמה למלך בבל. עכשיו הן כבר לא יכולות לעזור, ולעם ישראל לא נשאר מי שיציל אותו.