מבחינה כרונולוגית, נבואה זו הקדימה בארבע שנים את אירועי הפרק הקודם ונמסרה בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים, כלומר בתחילת תקופת שלטונו. ה' שלח אזהרה זו מיד כדי לעורר לתשובה את העם שהחל ללמוד ממעשיו הרעים של המלך החדש, ולהבהיר להם שאם ימשיכו בדרכם המקדש יחרב כפי שחרבה שילה, מבלי שיוכלו לטעון שהמלך לבדו אשם. הַדָּבָר הַזֶּה הוא הציווי לירמיהו לעמוד בחצר המקדש ולהשמיע את נבואת החורבן במלואה. הדברים עוררו תגובה אלימה ודרישה להרוג את הנביא, בין משום ששרי המלך לא נכחו במקום כדי לעצור את ההמון המוסת, ובין משום שירמיהו נמנע מלהשמיע את הנבואה בעבר מתוך פחד, והעם הגיב בסערה כששמע את גזר הדין לראשונה.
ירמיהו, פרק כ״ו, פסוק א׳
בְּרֵאשִׁ֗ית מַמְלְכ֛וּת יְהוֹיָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הָיָה֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.