הייסורים והסבל האנושי אינם עונש שרירותי, אלא כלי תקשורת שדרכו ה' מכוון את האדם לתקן את דרכיו. הפרשנים מסכימים כי משמעות המילים וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר היא שה' מכין את האדם, פוקח וחושף את אוזניו כך שיהיה מסוגל לקבל ולהפנים את המסר וההדרכה האלוהית.
המילה וַיֹּאמֶר אינה מתארת דיבור רגיל, אלא אמירה שמועברת אל האדם באמצעות הייסורים עצמם [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. ה' מדבר אל האדם דרך הסבל, וכאילו מורה לו לשוב מן החטא שאליו התחיל להיגרר [מצודת דוד]. בנוסף, אמירה זו משמשת כפתיח לתנאים שה' ממשיך להציג בפסוקים הבאים [מלבי"ם].
המטרה המרכזית של תהליך זה היא כִּי־יְשׁוּבוּן מֵאָוֶן, כלומר שהאנשים יחזרו מן החטא. מעבר לעצם העזיבה של החטא, ההתמודדות עם העוני והייסורים נועדה גם לשמש כניסיון, שבו יתברר כי האדם עובד את ה' באמת וללא אינטרסים אישיים [מלבי"ם]. בסופו של דבר, כל התהליך המורכב של קבלת המוסר והחזרה מן החטא מחושב לטובתו של האדם [מצודת דוד].