הורדת הגשמים אינה תהליך טבעי עיוור, אלא פלא המעיד על השגחתו המדויקת של ה' בעולם. בני האדם אינם מסוגלים להבין עד תום את סוד ירידת המטר ואת גדולת פועלו של הבורא, השולט בעננים ומכוון אותם כרצונו [שטיינזלץ, אלשיך].
המילים יזלו וכן ירעפו מתארות שתיהן נטיפה וטפטוף של מים מן השחקים, שהם השמיים או העננים [מצודת ציון, תקות אנוש, שטיינזלץ]. עם זאת, יש המבחינים בין הפעלים: בעוד שהמילה יזלו מתארת שפע של מים היורד בבת אחת, המילה ירעפו מתארת את התחלקות המים לרסיסים ולטיפות קטנות ועדינות [מלבי"ם]. כאן טמון פלא הבריאה: בדיוק כפי שהטיפות נוצרות במרומים, כך הן צונחות מטה מבלי להתחבר לקילוח אחד שוטף והרסני, ומגיעות אל הארץ כטיפות נפרדות [אלשיך].
הפרשנים נחלקו בהבנת הביטוי אָדָם רָב. הגישה המרכזית והפשוטה היא שהכוונה לכמות גדולה של אנשים שעליהם יורד הגשם, או לחלופין, לגשם רב שיורד על האדם [רמב"ן, תקות אנוש, שטיינזלץ]. מנגד, גישה אחרת מפרשת את המילה רָב במשמעות של גדולה וחשיבות. לפי פירוש זה, לעיתים הטבע אינו מחייב ירידת גשמים, אך ה' פותח את אוצרו הטוב ומוריד מטר בזכות תפילתו של אדם צדיק וחסיד החי באותו דור [מצודת דוד, מצודת ציון]. ברוח דומה, יש הרואים בביטוי זה רמז לעם ישראל, הנקרא "אדם", אשר זוכה לגשמי ברכה מהמים העליונים כאשר הוא מתאפיין באחדות ובאיכות רוחנית רבה [אלשיך].