חשבתם פעם איך זה מרגיש לעמוד מול חומות של עיר סגורה, בלי לדעת איך נכנסים פנימה? האיש שתפסו השומרים של בני ישראל קיים את ההסכם איתם ועזר להם. הוא הראה להם את מְבוֹא הָעִיר, כלומר את הפתח הסודי של העיר. הוא עשה את זה בשקט ובסודיות, רק רמז והצביע באצבעו כדי שאף אחד אחר לא יבחין בכך.
ברגע שהם נכנסו פנימה, וַיַּכּוּ אֶת הָעִיר לְפִי חָרֶב, בני ישראל כבשו את העיר וניצחו את התושבים. הניצחון הזה היה מיוחד מאוד כי השומרים הצליחו לנצח לגמרי לבדם. הדבר הזה המחיש להם ש-ה׳ נמצא איתם ועוזר להם לנצח, אפילו כשהם מעטים והאויבים רבים.
ומה קרה לאיש שעזר להם? וְאֶת הָאִישׁ וְאֶת כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ שִׁלֵּחוּ, בני ישראל שחררו אותו ואת המשפחה שלו לחופשי. הם נתנו לו את החופש כפרס על העזרה שלו. הכתוב מספר לנו את זה כדי להדגיש שבני ישראל התנהגו ביושר וקיימו את ההבטחה שלהם. בנוסף, המידע הזה עוזר לנו להבין שאותו איש שניצל ילך בעתיד לארץ אחרת ויבנה שם עיר חדשה שגם לה הוא יקרא לוז.