קרה לכם פעם שהייתם צריכים לבצע משימה גדולה וקשה, וביקשתם מחבר טוב או מאח שיעזור לכם כדי שתוכלו להצליח יחד? זה בדיוק מה שקורה כאן בין השבטים. שבט יהודה מבין שיש לו עוד שטחים להתיישב בהם בארץ ישראל, והוא מחליט לפנות לעזרה. הוא פונה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו, כלומר לשבט שמעון. למה דווקא אליו? קודם כל כי הם אהבו אחד את השני, אבל בעיקר כי הם היו שכנים ממש קרובים. למעשה, השטח של שבט שמעון היה ממוקם ממש בתוך השטח הגדול של שבט יהודה. בגלל הקרבה הזו, היה הכי טבעי שהם ישתפו פעולה.
יהודה מציע לשמעון עסקה הוגנת של עזרה הדדית ואומר לו עֲלֵה אִתִּי בְגוֹרָלִי. הכוונה היא: בוא תעזור לי לקבל את החלק שנפל בנחלה שלי, ובתמורה אני אבוא לעזור לך בנחלה שלך. אם נשים לב למילים שיהודה בוחר, נגלה משהו מעניין מאוד. כשהוא מבקש משמעון לבוא אליו הוא אומר עֲלֵה, אבל כשהוא מבטיח ללכת לשמעון הוא אומר וְהָלַכְתִּי. הסיבה להבדל הזה היא צורת השטח. הנחלה של שבט יהודה הייתה באזור של הרים, ולכן היה צריך ממש לעלות אליה. לעומת זאת, הנחלה של שבט שמעון הייתה באזור ישר ושטוח, ולכן כדי להגיע אליה הספיקה רק הליכה רגילה.