תחשבו רגע שאתם צריכים למצוא מקום מגורים חדש לכל המשפחה שלכם, את מי הייתם שולחים לבדוק את השטח? שבט דן חיפש נחלה להתיישב בה, ולכן החליט לשלוח משלחת סיור מיוחדת מאוד. האנשים יצאו מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל, ערים שהיו שייכות בכלל לשבט יהודה, ושם בני דן גרו באופן זמני.
השבט בחר את האנשים בקפידה רבה. הם נבחרו מִמִּשְׁפַּחְתָּם, כלומר נציג אחד מכל משפחה, ממש כמו שמשה רבנו עשה כששלח מרגלים. הם נבחרו מִקְצוֹתָם, שזה אומר מתוך המנהיגים והקצינים החשובים, והם גם היו אֲנָשִׁים בְּנֵי חַיִל, כלומר גיבורים ולוחמים מצטיינים.
למה היה צריך גם מנהיגים חכמים וגם לוחמים גיבורים? כי למשלחת היו שתי מטרות שונות. המטרה הראשונה הייתה וּלְחָקְרָהּ, לבדוק את טיב הארץ ולראות אם היא בכלל טובה ומתאימה למגורים. המטרה השנייה הייתה לְרַגֵּל, שזה אומר לסייר ולחפש את נקודות החולשה של האזור כדי שיהיה קל יותר לכבוש אותו. מכיוון שהדבר הראשון שצריך לדעת הוא אם המקום בכלל שווה את המאמץ, ההוראה שניתנה להם הייתה קודם כל לְכוּ חִקְרוּ אֶת הָאָרֶץ.
בדרך, כשהם הגיעו להר אפרים, הם באו עַד בֵּית מִיכָה. הם לא נכנסו לישון ממש בתוך הבית שלו, אלא עצרו באכסניה או במקום לינה שהיה ממש קרוב אליו.