קרה לכם פעם שהגעתם למקום חדש לגמרי, עייפים אחרי דרך ארוכה, וקיוויתם שמישהו יציע לכם להיכנס לנוח? כשהאורח מגיע לעיר גבעה, הוא מתיישב בִּרְחוֹב. הכוונה היא לכיכר המרכזית של העיר או לשוק, מקום שבו עוברים המון אנשים. ולמרות שכולם רואים אותו, מתברר שאין איש מְאַסֵּף אותם. המשמעות של המילה הזו היא להכניס מישהו פנימה אל תוך הבית, ממש כמו שחקלאי אוסף את התבואה שלו מהשדה כדי לשמור עליה.
ההתעלמות הזו מהאורחים מראה לנו שלתושבי העיר, שהיו משבט בנימין, הייתה תכונה רעה, והם לא קיימו את המצווה החשובה של הכנסת אורחים. בסופו של דבר, היחיד שמוכן לפתוח את דלתו ולהזמין אותם אליו הוא דווקא אדם זקן שהגיע בכלל ממקום אחר. חוסר האכפתיות הזה של תושבי המקום כלפי אורחים ברחוב היה רק ההתחלה של מעשים רעים ואכזריים מאוד שהם עשו באותו הלילה. המעשים הקשים האלו יזעזעו בהמשך את כל עם ישראל, ויגרמו לכל שאר השבטים להתאחד ולפעול נגד שבט בנימין כדי לעצור את ההתנהגות הרעה הזו.